כתבתי צוואה רגילה. האם היא תקפה לפי ההלכה?
צוואה שנערכה כדין ונחתמה בפני שני עדים היא מסמך תקף לכל דבר לפי חוק הירושה, והיא תקוים כלשונה. לצד זאת, יש מי שחשוב להם שרצונם יחול גם לפי ההלכה. בשבילם קיימת אפשרות נוספת: נספח הלכתי לצוואה. כדי להבין מה הוא מוסיף, צריך להבין קודם איך ההלכה מסתכלת על צוואה.
איך ההלכה מסתכלת על צוואה
לפי ההלכה, הירושה חלה מאליה ברגע הפטירה, לפי סדר קבוע מן התורה. אין אדם יכול להוריש למי שאינו ראוי לרשת אותו, ואינו יכול לעקור את הירושה מן היורש (רמב"ם, הלכות נחלות ו, א). המשנה מוסיפה שאם חילק אדם את נכסיו "משום ירושה" – לא אמר כלום; ורק מה שכתב "משום מתנה" – דבריו קיימים (בבא בתרא ח, ה).
צוואה, מעצם טבעה, פועלת לאחר המוות. אבל באותו רגע הנכסים כבר עוברים ליורשים לפי ההלכה, ואין עוד למצווה מה להקנות. בנוסף, ההלכה דורשת מעשה קניין, שאינו חלק מעריכת צוואה לפי החוק. לכן, לדעת פוסקים רבים, מי שמקבל מן העיזבון לפי הצוואה יותר ממה שמגיע לו לפי דין תורה, בלי הסכמת היורשים, אינו נוטל זאת כדין לפי ההלכה.
דוגמה להמחשה
יעקב ורחל (שמות בדויים) רוצים שהדירה וחסכונותיהם יעברו לבן הזוג שיישאר בחיים, ואחריו לשלושת ילדיהם בחלקים שווים – שני בנים ובת. הצוואה בעדים מבטיחה זאת לפי החוק.
אבל במשפחה הזו ההלכה חשובה לכולם. לבת חשוב לדעת שהחלק שתקבל הוא שלה גם לפי דין תורה, ולא רק לפי החוק. גם לאם חשוב שהבית שתקבל אחרי בעלה יהיה שלה גם לפי ההלכה. הנספח ההלכתי נותן להם את הוודאות הזו, בלי לשנות דבר ברצון ההורים.
אבל יש פוסקים שמכשירים צוואה אזרחית
נכון, ויש להם משקל. בעל שו"ת אחיעזר (חלק ג, סימן לד) כתב שצוואה שיש לה תוקף לפי חוקי המדינה והופקדה בידי עורך דין, אינה גרועה מצוואה שהופקדה בידי נאמן – ומכאן שיש מצווה לקיימה. הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, אבן העזר א, סימן קד) הלך רחוק יותר. בתשובה שעסקה בצוואה שערכה אישה לפי החוק, ובה הורישה את כספיה בבנק לצדקה, כתב שצוואה שבוודאי תקוים לפי דינא דמלכותא אינה צריכה מעשה קניין, שכן:
"אין לך קנין גדול מזה"
ואולם פוסקים רבים חלקו או צמצמו. בשם הרב יוסף שלום אלישיב מובא שאפשר לסמוך על כך לכל היותר בדיעבד; הרב זלמן נחמיה גולדברג דחה את הסברה; ובספר פתחי חושן נפסק שצוואה ללא קניין אינה תקפה לפי דין תורה, גם אם היא תקפה לפי החוק. המכונים ובתי הדין לממונות נוהגים לסמוך על הקולות הללו בדיעבד, אחרי הפטירה. למי שמתכנן מראש ורוצה ודאות הלכתית, הם ממליצים על הסדר הלכתי מפורש.
דיין לדיני ממונות הסביר זאת בהרצאה בהבחנה פשוטה. בשאלת כשרות במטבח, אדם רשאי לסמוך על רבו, גם אם דעתו יחידה. אבל בשאלת עיזבון, מה שקובע הלכה למעשה הוא מה שמקובל על רוב הדיינים. לכן מי שרוצה ודאות הלכתית יעדיף שהצוואה תעמוד לפי כמה שיותר פוסקים, ולא תישען על דעה יחידה.
הנספח ההלכתי: תוספת לצוואה בעדים
הצוואה עצמה נערכת כרגיל, לפי חוק הירושה, ונחתמת בפני שני עדים (סעיף 20 לחוק). מיד אחריה, באותו מעמד, נחתם מסמך נוסף – נספח הלכתי. הנספח אינו משנה את הצוואה; תפקידו לתת לה תוקף גם לפי דין תורה. הוא בנוי מכמה שכבות, כך שגם אם אחת מהן תיחשב חלשה, האחרות עומדות:
מתנה מחיים. המצווה נותן לזוכים לפי הצוואה את נכסיו "מעכשיו ושעה אחת קודם מיתתי, אם לא אחזור בי". הוא נשאר הבעלים המלא כל ימי חייו, ורשאי למכור, לתת ולשנות.
שטר התחייבות מותנה. המצווה מתחייב לזוכים סכום גבוה משווי העיזבון כולו. החיוב בטל מאליו כשהצוואה מקוימת, וכל תפקידו לעגן את רצון המצווה גם לפי דין תורה. זהו פיתוח של "שטר חצי זכר", ויתרונו שהוא חל גם על נכסים שיגיעו לידי המצווה בעתיד.
הודאה (אודיתא). המצווה מודה שהכול נעשה כדין ובקניין גמור, כדי לחזק את תוקף השטר.
מעשה קניין ועדים כשרים. במעמד החתימה אחד העדים נותן למצווה חפץ קטן שלו, והמצווה מגביהו – "קניין סודר". העדים לנספח כשרים לעדות לפי ההלכה.
שיור ליורשים. סכום מסוים נשאר ליורשים לפי דין תורה, ולבכור כפליים, כדי שהירושה מן התורה לא תיעקר לגמרי.
איך הנספח והצוואה עובדים יחד?
הנספח בנוי כך שישתלב בצוואה ולא יתחרה בה. חוק הירושה קובע שצוואה חדשה הסותרת צוואה קודמת מבטלת אותה במידת הסתירה (סעיף 36(ב)), ושמתנה שתוקנה למקבל רק לאחר מות הנותן תקפה רק אם נעשתה בצוואה (סעיף 8(ב)). לכן הנספח מצהיר במפורש שאינו צוואה ושהוא כפוף לה, ובצוואה עצמה משולב סעיף קצר המתאם בין המסמכים. המתנה בנספח נגמרת מעכשיו, וההתחייבות היא חיוב ולא מתנה.
ואם ארצה לשנות את הצוואה?
הזכות לחזור בכם נשמרת במלואה. עריכת צוואה חדשה מבטלת את הנספח הקודם מאליו, ולצד הצוואה החדשה נחתם נספח חדש.
כבר חתמתי על צוואה. מה אפשר לעשות?
הצוואה שלכם תקפה ועומדת לפי החוק. הנספח ההלכתי נחתם תמיד יחד עם הצוואה, באותו מעמד, כדי ששני המסמכים יהיו מתואמים זה לזה. לכן מי שכבר חתם על צוואה ורוצה שתחול גם לפי ההלכה, חותם מחדש על צוואה – גם אם תוכנה נשאר כפי שהיה – ולצידה על נספח הלכתי.
השורה התחתונה
צוואה בעדים עושה את עבודתה במלואה לפי החוק. מי שחשוב לו שרצונו יחול גם לפי ההלכה, לפי רוב הפוסקים ולא רק לפי הדעות המקילות, יכול להוסיף לה נספח הלכתי באותו מעמד, ולהסדיר את שני העולמות בעודו בחיים. בשאלות הלכתיות לגופן, מומלץ להיוועץ גם ברב.
רוצים שהצוואה שלכם תחול גם לפי ההלכה?
מיכאל שטטנר, עורך דין • טל' 054-7770516
עו"ד מיכאל שטטנר עוסק בצוואות, בירושות ובעריכת ייפויי כוח מתמשכים.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או הלכתי, ואינו תחליף להם.
תגובות