top of page

"הוא רק עוזר לנו עם הבנק": כך שומרים גם על ההורים וגם על הילד שעוזר

5 באוק׳
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: לפני 20 שעות

גישה לחשבון של הורה היא רק ההתחלה. כדאי לכתוב מה מותר לעשות בה, ולהכין כלי נפרד ליום שבו ההורה כבר לא יוכל להחליט.


זוג מבוגר עובר יחד על מסמכים בסלון הבית


במשפחות רבות, כשההורים מתבגרים, אחד הילדים מתחיל לעזור בענייני הבנק. מצרפים אותו לחשבון, חותמים לו על ייפוי כוח, והכול מתנהל בטבעיות. זו עזרה חשובה, וכדאי לבנות אותה נכון: שיהיה ברור מה מותר לעשות, ושיהיה פתרון מוכן גם ליום שבו ההורה כבר לא יוכל להחליט בעצמו.


מה אפשר ללמוד מפסק דין אחד

באוגוסט 2026 דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 59669-12-20, השופטת ריבי לב אוחיון) במשפחה שבה הבן הבכור צורף לחשבון הבנק של ההורים וקיבל מהם ייפוי כוח כללי, אחרי שהאב לקה באירוע מוחי. אחרי פטירת האב התעוררה מחלוקת על כספים שהועברו מהחשבונות, ובית המשפט קיבל את רוב תביעתה של האם.


שלוש קביעות בפסק הדין חשובות לכל משפחה:


  1. המסמכים היו תקפים. לא הוכח שהאב לא היה כשיר, ולכן ייפוי הכוח והצירוף לחשבון נותרו בתוקף. הבעיה לא הייתה במסמך אלא במה שנעשה באמצעותו.

  2. אין "חזקת מתנה". הבן טען שהכספים ניתנו לו במתנה. בית המשפט קבע שמי שהופקד על כספי הוריו לצורך רווחתם אינו נהנה מההנחה שהעברה מהורה לילד היא מתנה. עליו להוכיח זאת.

  3. הנטל כבד במיוחד. חזקה היא שאדם מבוגר אינו מתרוקן מרכושו בערוב ימיו, ומי שרוצה להיטיב עם ילדו עושה זאת בצוואה. כשנותן המתנה כבר נפטר, נדרשות ראיות חיצוניות ולא רק עדות המקבל.


עיקרון ראשון: גישה לחשבון אינה הוראות

צירוף לחשבון וייפוי כוח נותנים לילד גישה לכסף. הם לא אומרים מה מותר לעשות בו.


מותר לבן המטפל לקחת תשלום על הזמן שהוא משקיע? לתת מתנה לנכד שמתחתן? לעזור לאח שנקלע לקושי? כשהתשובות כתובות מראש, כולם יודעים מה סוכם.


הוראות כתובות שומרות גם על הילד שעוזר. בפסק הדין עצמו צוין שלא מן הנמנע שההורים רצו להעניק לבן מתנות כהוקרה על הטיפול בהם, אבל לא היה מסמך שמעיד על כך.


עוד עלה בפסק הדין שהאחים לא ידעו על הפעולות בחשבון, ושמסמך שנכתב בדיעבד לא קיבל משקל. הוראות כותבים מראש, ומשתפים בהן את המשפחה.


עיקרון שני: מיופה כוח אינו שותף

בחשבון השני של האם היה הבן תחילה מיופה כוח בלבד, וזמן קצר אחר כך נוסף כבעלים. יש הבדל בין שתי הפעולות, גם אם בסניף הבנק הן נראות דומות. צירוף ילד כשותף בחשבון מעורר שאלות של בעלות: האם חלק מהכסף ניתן לו במתנה, ומה דינו אחרי פטירת ההורה. מינוי הילד כמיופה כוח בחשבון נותן לו סמכות לפעול בשם ההורה, בלי לשנות את הבעלות בכסף.


למי שרוצה רק עזרה בניהול השוטף, ייפוי כוח בחשבון הוא בדרך כלל הכלי המדויק יותר.


ומה קורה כשההורה כבר אינו יכול להחליט

חשוב לדעת: לפי סעיף 14(א) לחוק השליחות, השליחות מסתיימת, בין היתר, "בגריעת כשרותו" של נותן ההרשאה. במילים פשוטות: ייפוי כוח רגיל מסתיים כשההורה כבר אינו יכול להבין ולהחליט, ולכן כדאי להכין מראש כלי שממשיך לפעול גם אז.


בלי הכנה כזו, ההמשך עובר בדרך כלל בבית המשפט, בבקשה למינוי אפוטרופוס.


הפתרון: שילוב כלים

ייפוי כוח בבנק וייפוי כוח מתמשך אינם סותרים זה את זה. כל אחד מהם מכסה תקופה אחרת, ויחד הם יוצרים רצף:


  1. להיום - ייפוי כוח בחשבון הבנק. כל עוד ההורה צלול אך מתקשה להגיע לסניף או לטפל בניירת, הילד פועל בשמו ובידיעתו.

  2. לצידו - הוראות כתובות. מסמך קצר שקובע מה מותר: האם הילד המטפל מקבל תשלום, אילו מתנות מותר לתת ולמי, ומי מבני המשפחה מקבל דיווח.

  3. ליום שאחרי - ייפוי כוח מתמשך. נערך כשההורה צלול, מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ונכנס לתוקף כשההורה אינו מסוגל עוד להבין ולהחליט. אפשר לכלול בו הנחיות מקדימות מפורטות, ולמנות "אדם מיודע" שמיופה הכוח חייב לדווח לו על פעולותיו.


ובעניין המתנות, החוק עצמו קובע מסגרת. לפי סעיף 32ו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מיופה כוח רשאי לתת מתנות מכספי הממנה רק אם הוסמך לכך במפורש בייפוי הכוח, רק למי שצוין בו, ועד 100,000 ₪ במצטבר. מתנה מעבר לכך, פרט למתנות הנהוגות בנסיבות העניין, טעונה אישור מראש, בבקשה שמוגשת לאפוטרופוס הכללי. כלומר, מרגע שייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף בשל מצבו של הממנה, מתנות בהיקף שנדון בפסק הדין אינן אפשריות בלי הסמכה מפורשת ובלי אישור.


ויש גם דרך לאחד את הכלים במסמך אחד. סעיף 32יט(ב) לחוק מאפשר לקבוע שייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש ייכנס לתוקף מיד, גם כשהממנה עדיין צלול. עד ליום שבו הוא חדל להבין, דינו כדין ייפוי כוח רגיל. מאותו יום הוא ממשיך לפעול כייפוי כוח מתמשך, בלי חלל באמצע. בתקופה הראשונה חלים עליו דיני השליחות הרגילים, ולכן גם בה חשוב שההוראות יהיו כתובות. איזו דרך מתאימה יותר תלוי במשפחה ובנסיבות.


דוגמה להמחשה

רות, בת 78, מתקשה להגיע לבנק ומבקשת מבתה הבכורה לעזור. במקום לצרף אותה כשותפה לחשבון, היא ממנה אותה כמיופת כוח וכותבת: "בתי רשאית לקבל 3,000 ₪ בחודש עבור הטיפול בי, ותעדכן את אחיה אחת לרבעון". באותה פגישה היא עורכת גם ייפוי כוח מתמשך.


חמש שנים אחר כך מצבה של רות מידרדר. ייפוי הכוח הרגיל פוקע, ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף, והבת ממשיכה לפעול לפי אותן הוראות. האחים יודעים מה סוכם, והעזרה נמשכת בשקט.


לפני שמצרפים ילד לחשבון

שילוב כלים מחליף ניחושים בהוראות כתובות, ושומר גם על ההורים וגם על הילד שנושא בנטל. אם אתם שוקלים לצרף ילד לחשבון הבנק, או שכבר עשיתם זאת, אשמח לבדוק איתכם איזה שילוב מתאים למשפחה שלכם ולוודא שרצונכם יהיה כתוב וברור.



מיכאל שטטנר, עורך דין • טל' 054-7770516


עו"ד מיכאל שטטנר עוסק בצוואות, בירושות ובעריכת ייפויי כוח מתמשכים. הכותב לא ייצג בהליך המתואר.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או תחליף לו.

 
 
 

תגובות


bottom of page