"הוא רק עוזר לנו עם הבנק": בית המשפט חייב בן להשיב לאמו יותר מ-1.5 מיליון ₪
עודכן: 6 באוק׳
פסק דין מאוגוסט 2026 מזכיר שגישה לחשבון של הורה אינה מספיקה. צריך לכתוב מה מותר לעשות בה, ולהכין כלי נפרד ליום שבו ההורה כבר לא יוכל להחליט.
בשנת 2017 לקה האב באירוע מוחי שני. עד אז הוא ניהל לבדו את כל ענייני הכספים של בני הזוג. המשפחה מצאה את הפתרון שרוב המשפחות מוצאות: הבן הבכור, היחיד שהיה פנוי לעזור, צורף כשותף לחשבון הבנק של ההורים וקיבל מהם ייפוי כוח כללי.
שנתיים אחר כך נפטר האב. בקיץ 2020 התברר שבחשבונות לא נותר די כסף לשלם את יתרת התמורה על הדירה שההורים רכשו, 470,000 ₪, ואחד האחים נאלץ לשלם אותה בעצמו. האם תבעה את בנה הבכור.
מה קבע בית המשפט
ביום 24.8.2026 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בירושלים את רוב התביעה (תמ"ש 59669-12-20, השופטת ריבי לב אוחיון). הבן ואשתו חויבו להשיב לאם 1,566,450 ₪, ובנוסף הוצאות משפט של 80,000 ₪.
שלוש קביעות בפסק הדין חשובות לכל משפחה:
המסמכים היו תקפים. לא הוכח שהאב לא היה כשיר, ולכן ייפוי הכוח והצירוף לחשבון נותרו בתוקף. הבעיה לא הייתה במסמך אלא במה שנעשה באמצעותו.
אין "חזקת מתנה". הבן טען שהכספים ניתנו לו במתנה. בית המשפט קבע שמי שהופקד על כספי הוריו לצורך רווחתם אינו נהנה מההנחה שהעברה מהורה לילד היא מתנה. עליו להוכיח זאת.
הנטל כבד במיוחד. חזקה היא שאדם מבוגר אינו מתרוקן מרכושו בערוב ימיו, ומי שרוצה להיטיב עם ילדו עושה זאת בצוואה. כשנותן המתנה כבר נפטר, נדרשות ראיות חיצוניות ולא רק עדות המקבל.
"אין מדובר במתנות 'קלאסיות' המועברות בין הורה לילד, אלא בנסיבות שונות לחלוטין" (מתוך פסק הדין)
לקח ראשון: גישה אינה הוראות
צירוף לחשבון וייפוי כוח נותנים לילד גישה לכסף. הם לא אומרים מה מותר לעשות בו.
מותר לבן המטפל לקחת תשלום על הזמן שהוא משקיע? לתת מתנה לנכד שמתחתן? לעזור לאח שנקלע לקושי? כשאין תשובה כתובה, התשובה ניתנת בדיעבד, בבית המשפט, ולעיתים כשההורה כבר אינו יכול להעיד.
המצב הזה פוגע גם בילד שעוזר. בפסק הדין עצמו צוין שלא מן הנמנע שההורים רצו להעניק לבן מתנות כהוקרה על הטיפול בהם. אבל לבן לא היה מסמך אחד להציג, ובית המשפט קבע שעדותו בלבד "אינה מספקת לצורך הוכחת המתנות".
שני פרטים נוספים מפסק הדין מלמדים מה היה חסר. הראשון: האחים העידו שלא ידעו דבר על הפעולות בחשבון, והבן אישר שלא דיווח להם. השני: כעשרה ימים אחרי שהעניין התגלה, כתבה האם בכתב ידה מסמך שלפיו בנה מעדכן אותה בכל צעד. בית המשפט קבע שהאם אכן כתבה אותו, אך לא נתן לו כל תוקף. עיתוי המסמך פעל דווקא לחובת הבן, כמי שניסה "להכשיר את השרץ". הוראות כותבים מראש, לא בדיעבד.
לקח שני: מיופה כוח אינו שותף
בחשבון השני של האם היה הבן תחילה מיופה כוח בלבד, וזמן קצר אחר כך נוסף כבעלים. יש הבדל בין שתי הפעולות, גם אם בסניף הבנק הן נראות דומות. צירוף ילד כשותף בחשבון מעורר שאלות של בעלות: האם חלק מהכסף ניתן לו במתנה, ומה דינו אחרי פטירת ההורה. מינוי הילד כמיופה כוח בחשבון נותן לו סמכות לפעול בשם ההורה, בלי לשנות את הבעלות בכסף.
למי שרוצה רק עזרה בניהול השוטף, ייפוי כוח בחשבון הוא בדרך כלל הכלי המדויק יותר.
ומה קורה כשההורה כבר אינו מבין
כאן מסתתרת מלכודת שרבים אינם מכירים. לפי סעיף 14(א) לחוק השליחות, השליחות מסתיימת, בין היתר, "בגריעת כשרותו" של נותן ההרשאה. במילים פשוטות: ייפוי כוח רגיל פוקע בדיוק ביום שבו הכי צריך אותו.
מי שלא נערך לכך מראש יגלה שהדרך היחידה להמשיך לטפל בענייני ההורה עוברת בבית המשפט, בבקשה למינוי אפוטרופוס.
הפתרון: שילוב כלים
ייפוי כוח בבנק וייפוי כוח מתמשך אינם סותרים זה את זה. כל אחד מהם מכסה תקופה אחרת, ויחד הם יוצרים רצף:
להיום - ייפוי כוח בחשבון הבנק. כל עוד ההורה צלול אך מתקשה להגיע לסניף או לטפל בניירת, הילד פועל בשמו ובידיעתו.
לצידו - הוראות כתובות. מסמך קצר שקובע מה מותר: האם הילד המטפל מקבל תשלום, אילו מתנות מותר לתת ולמי, ומי מבני המשפחה מקבל דיווח.
ליום שאחרי - ייפוי כוח מתמשך. נערך כשההורה צלול, מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ונכנס לתוקף כשההורה אינו מסוגל עוד להבין ולהחליט. אפשר לכלול בו הנחיות מקדימות מפורטות, ולמנות "אדם מיודע" שמיופה הכוח חייב לדווח לו על פעולותיו.
ובעניין שעמד בלב פסק הדין, החוק עצמו מציב גבול. לפי סעיף 32ו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מיופה כוח רשאי לתת מתנות מכספי הממנה רק אם הוסמך לכך במפורש בייפוי הכוח, רק למי שצוין בו, ועד 100,000 ₪ במצטבר. מתנה מעבר לכך, פרט למתנות הנהוגות בנסיבות העניין, טעונה אישור מראש, בבקשה שמוגשת לאפוטרופוס הכללי. כלומר, מרגע שייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף בשל מצבו של הממנה, מתנות בהיקף שנדון בפסק הדין אינן אפשריות בלי הסמכה מפורשת ובלי אישור.
ויש גם דרך לאחד את הכלים במסמך אחד. סעיף 32יט(ב) לחוק מאפשר לקבוע שייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש ייכנס לתוקף מיד, גם כשהממנה עדיין צלול. עד ליום שבו הוא חדל להבין, דינו כדין ייפוי כוח רגיל. מאותו יום הוא ממשיך לפעול כייפוי כוח מתמשך, בלי חלל באמצע. בתקופה הראשונה חלים עליו דיני השליחות הרגילים, ולכן גם בה חשוב שההוראות יהיו כתובות. איזו דרך מתאימה יותר תלוי במשפחה ובנסיבות.
דוגמה להמחשה
רות, בת 78, מתקשה להגיע לבנק ומבקשת מבתה הבכורה לעזור. במקום לצרף אותה כשותפה לחשבון, היא ממנה אותה כמיופת כוח וכותבת: "בתי רשאית לקבל 3,000 ₪ בחודש עבור הטיפול בי, ותעדכן את אחיה אחת לרבעון". באותה פגישה היא עורכת גם ייפוי כוח מתמשך.
חמש שנים אחר כך מצבה של רות מידרדר. ייפוי הכוח הרגיל פוקע, ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף, והבת ממשיכה לפעול לפי אותן הוראות. האחים יודעים מה סוכם, ויש הרבה פחות על מה להתווכח.
לפני שמצרפים ילד לחשבון
שילוב כלים אינו מונע כל מחלוקת משפחתית, אבל הוא מחליף ניחושים בהוראות כתובות, ושומר גם על ההורים וגם על הילד שנושא בנטל. אם אתם שוקלים לצרף ילד לחשבון הבנק, או שכבר עשיתם זאת, אשמח לבדוק איתכם איזה שילוב מתאים למשפחה שלכם ולוודא שרצונכם יהיה כתוב וברור.
מיכאל שטטנר, עורך דין | טל' 054-7770516 | michael@shtettner-law.com
עו"ד מיכאל שטטנר עוסק בצוואות, בירושות ובעריכת ייפויי כוח מתמשכים. הכותב לא ייצג בהליך המתואר.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או תחליף לו.
תגובות